דע את עצמך

לפני כמה שנים התחלתי להרגיש לעתים קרובות שקט פנימי עד לתחושה שאני "נעלמת". לא ממש הבנתי לאן אני נעלמת או מה קורה בזמן שאני לא כאן. במהלך נהיגה זה היה הכי בולט וממש הקפדתי לנהוג עם מוזיקה או לשיר. באחד מימי שישי שחזרתי מקורס שלמדתי נהגתי עם וויז בשלב מסוים שמעתי את שמות הרחובות ואז תחושה שאני אלוהים. שאין פה כלום "כשאני לא חושבת אני לא קיימת ואני באמת לא קיים" אין מציאות רק תפיסה במציאות, משהו להיאחז בו. ממש הרגשתי איך הכל נעלם עצרתי את הרכב (מול בית כנסת) והתחלתי לבכות.

"אנחנו זה מי שאנחנו חושבים שאנחנו" מאחר כשאנחנו לא חושבים אנחנו באמת לא קיימים. אז יש אלוהים והוא כל אחד מאיתנו . אנחנו בדיוק אותו דבר רק מרגישים אחרת מאחר ואנחנו חושבים אחרת (בהתאם למפה האנרגטית שלנו). אנחנו לא חלקיק אלוהי אלא אלוהים בעצמו. אנחנו לא יכולים לראות את עצמנו ככאלה ולכן אנחנו משקפים זה את זה עד שנקלוט את זה.

סוקרטס אמר "דע את עצמך" במילים אחרות תהיה עד לעצמך. ברגע שאנחנו יודעים מי אנחנו ניתן להיות עדים לנסיעה, לחוויה של חיינו. תודה לכל אחד ממכם שהוא השתקפות שלי ולכן גם כן אני.

המפה אנרגטית המדויקת של כל אחד ניתן לבדוק באתר של יומן דיזיין https://www.jovianarchive.com/get_your_chart