איזון בין ביטוי והקשבה

חשבתם פעם על מה עובר לכם בראש ובגוף כשאתם מקשיבים לאדם אחר? האם אתם עסוקים במה לענות או לעיתים עולים בכם רגשות וחוסר נעימות אתם רק מחכים שיסיים את דבריו ולפעמים אף קוטעים אותו. יש קשר הדוק בין הביטוי העצמי והקשבה .

הקשבה זוהי איכות או אנרגיה יינית, פאסיבית ,רגשית, קליטת מידע והכלה ואילו הביטוי והדיבור אנרגיה יאנגית, שיתוף ושחרור, לעיתים איכות מנטלית. בהקשבה אנו סופגים, קולטים, מעבדים ומנקים חוויות וזיכרונות. הקשבה כאנרגיה רגשית כאשר לא עסוקים מנטלית בדיבור או במחשבות מה ואיך להגיב לנאמר. ברגע שמפנים את תשומת הלב והזמן להקשיב קודם כל פנימה מתקיים תהליך עיבוד ועיכול של המידע והחוויות בצורה הרמונית. ישנה למידה מניסיונות העבר ומהאחר. כך באמת מקשיבים לאחרים וגם לעצמנו.

האם אתם מקשיבים לעצמכם כשאתם מדברים? האתגר הגדול הוא קודם להקשיב לעצמנו, לצרכים ולרגשות שלנו ולהביע אותם ללא כל ציפייה שהאחר ימלא אותם אלא רק יקשיב. עצם הביטוי עצמו יוצר את ההבדל האם אני מדברת בזמן הנכון, נותנת מקום לכל חלקיי ביטוי גם למחשבות והרגשות. ההקשבה נעשית מתוך האמונות שלנו ומצריכה זמן לעיבוד החוויה הרגשית, יכול מאד להשפיע על התפקוד שלנו בקבוצה או ובאינטראקציות חברתיות. מאחר והקשבה קשורה לעיבוד מידע, שחרור זיכרונות במצב שאין הקשבה אמיתית נוצרים סכסוכים ועימותים. קיים רעש בתוכנו, נוצר דיסוננס.

צורת ההקשבה והחשיבה על האחר תלויה מאד ברגשות. ברגע שמודעים לרגשות ניתן להקשיב לאחר ולעולם בצורה רחבה יותר. בהקשבה פנימה לעצמנו נפתחים לממדים נוספים. הקשבה מתוך הלב, הגוף, האזנה אוהבת המשרה אופטימיות ותקווה. ניקוי המערכת רגשית מהדרמה, הסיפורים, ההרגלים, הדפוסים והתבניות, התשוקות האישיות והאמונות. ישנן פחות דעות על האחר ומקשיבים בצורה הרמונית. מודעים למחשבות, לדעות, לרצונות ולרגשות החולפים בגוף שלא ניתנים לעצירה אך כבר איננו קורבן שלהם. לראשונה מבחינים שקיימת מודעות ערה נוכחת וכך נולדת יכולת ההקשבה.

מה הקשר בין הקשבה לביטוי? הביטוי העצמי נעשה בקלילות ובפשטות כאשר אנו בנוכחות ומחוברים לרגשות ולמחשבות שלנו. הקול יוצא ברור ועוצמתי ולא מתחבאים מאחורי המילים אלא מדברים בפשטות את האמת שלנו. הביטוי הוא הגשמה, יצירת המציאות האישית. במערכות יחסים מספיק שאחד ייקח אחריות על הביטוי ויתקשר בצורה ברורה ומכבדת, כל היחסים יעברו שינוי או יסתיימו במקרה והצד השני לא עובר שינוי.

הביטוי הוא הקול הייחודי שלנו הדרך שלנו לשחרר את הרגשות והמחשבות ולהגשים את החלומות שלנו. לבטא את האמת הפנימית שלנו, את הייחודיות שלנו. כאשר אנו בסביבה שאיננו מרגישים בטוחים, קשה להביא ולהביע את עצמנו, הביטוי האישי נחסם וכך גם ההגשמה . לכן כאשר חשים שאין יכולת לדבר שימו לב האם אתם לא מקשיבים לעצמכם או לאדם אחר או קיימת האמונה שהאחר אינו מקשיב ולכן אין טעם לדבר.

אחד מהמקומות הכי חשובים ומהותיים לטרנספורמציה אישית פנימית ואח"כ חיצונית לקיחת אחריות על הרגשות והמחשבות. אחד מהמדדים לבגרות הרגשית כשקיימת מודעות ברורה לגבולות הרגשיים. להבחין שהרגשות שלך עצמאיים ואינם קשורים לאחר. בגרות רגשית פירושה שניתן לבטא את הצורך או הרגש ללא לחץ, האשמה או הציפייה שאחר יספק אותם. כאשר אין איזון או הקשבה מהצד השני ניתן לדעת שזה לא האדם הנכון עבורך.

איך ביטוי והקשבה קשורים לנשימה ?

בדומה לתהליך הנשימה בשאיפה אנו מכניסים אוויר, קולטים ובנשיפה מוציאים, משחררים. הקול שלנו יוצא כנשיפה ,הוצאת אוויר ונוסף אליו הרטט הייחודי לנו. הביטוי האישי מאד מושפע מהמצב הפיזי, רגשי ומנטלי. כך גם ההקשבה. ההכנסה פנימה של האחר לתוכנו. הנשימה מחברת בין כולנו . באיזון בין הקשבה לביטוי מתרחש הקסם , ניתן להקשיב לעצמנו באמת ולבטא את האמת שלנו בבהירות והגשמה מתרחשת בקלות. כולנו באנו לפה ליצור עולם הרמוני יותר מתוך איזון בין ביטוי להקשבה.